<h1>ספר דת הנקרא עץ חיים למהר"ח או"ז</h1>
<h2>דף מג.</h2>
אם נפלה דליקה בעיר ואדם אחד זירז עצמו והציל ובעלי' לא היו יכולים להציל מה שהציל הציל לעצמו וכן בספינה המטורפת בים וכן בשיירא שבאו עלי' לסטים ובא אחד והציל מידם מה שהציל הציל לעצמו וכן הדין ביהודי שתפסו השר שלו והניח מעות בביתו ולא יכול להציל לא הוא ולא שלוחו ולא אנשי ביתו ובא אחר והציל הרי זה שלו דהלכה כר' שמעון בן אלעזר דאמר [ב"מ כ"ד ע"א] המציל מן הארי ומן הדוב ונמר ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר והמוצא מעות במקום שרבים מצוים שם הרי אילו שלו ומיירי דוקא כשהבעלים מתייאשים פי' שיודעים הענין ומתייאשים אבל אם אינם יודעים שבאים לשם הוי יאוש שלא מדעת דלא הוי יאוש וכן פי' בהגוזל בתרא [ב"ק קט"ז ע"ב] היכי דמי אי (דאין) יכולים להציל פשיטא ואפי' אם יכולים להציל ע"י הדחק ואמר האחד אני אציל לעצמי ושמעו בעלי' ולא מיחו הרי אלו שלו אבל אם לא ידעו הבעלים זה הענין א"כ הוי יאוש שלא מדעת דלא הוי יאוש.
